שער יציג הוא שער החליפין הרשמי של מטבע חוץ שקובע הבנק המרכזי של מדינה. הוא משקף את ערכו של מטבע אחד במונחי מטבע אחר, בהתבסס על מחירי המסחר במטבעות בשוק. שער זה משמש כבסיס לעסקאות פיננסיות, אך בפועל הבנקים וגופים פיננסיים עשויים להציע שערים שונים עם מרווח (spread).
דוגמה מעשית – שער דולר-שקל בישראל
בישראל, בנק ישראל מפרסם מדי יום את השער היציג של הדולר לפי ממוצע העסקאות שבוצעו עד שעה מסוימת בשוק המט”ח. לדוגמה, אם בנק ישראל קובע שהשער היציג של הדולר הוא 3.75 ש”ח, זה אומר שדולר אחד שווה 3.75 שקלים. עם זאת, בנקים ונותני שירותי המרה עשויים לגבות שער מעט שונה בהתאם לעמלות שלהם.
שער יציג נקבע על ידי בנק ישראל על בסיס עסקאות המסחר במטבע חוץ (מט”ח) במהלך יום המסחר בשוק הישראלי. העסקאות מתבצעות בין בנקים, גופים פיננסיים וסוחרים במט”ח. בסביבות השעה 15:30 בכל יום מסחר, בנק ישראל מחשב את השער היציג על ידי חישוב ממוצע של שערי העסקאות שהתבצעו עד לאותה שעה. לאחר החישוב, בנק ישראל מפרסם את השער היציג של המטבעות העיקריים (למשל דולר, אירו, ליש”ט אבל לא רק הם כמובן) באתר האינטרנט שלו ובאמצעי התקשורת. השער נשאר בתוקף עד לפרסום הבא ביום המסחר הבא.
שער יציג הוא ממוצע שנקבע פעם ביום ואין לו השפעה ישירה על מחירי המסחר בפועל ושער רציף משתנה כל הזמן לפי מסחר פעיל.
סוג השער | מה זה? | איך נקבע? | שימוש עיקרי |
---|---|---|---|
שער יציג | ממוצע שערי העסקאות שהתבצעו עד שעת החישוב | מחושב ע"י בנק ישראל פעם ביום (בערך ב-15:30) | נקודת ייחוס להמרות מט"ח, תשלומים בין-לאומיים, ודיווחים חשבונאיים |
שער רציף | שער משתנה שמתעדכן בזמן אמת בזמן הפעילות | נקבע לפי היצע וביקוש בשוק המט"ח - בזמני הפעילות (מתחלף כל קניה/מכירה) | משמש סוחרי מט"ח, בנקים, גופים פיננסיים ומערכות מסחר |
שער יציג הוא שער ייחוס כללי, בעוד שער החליפין שמופיע בחשבון הבנק עשוי להיות שונה. הבנקים מוסיפים עמלה לשער היציג, ולכן שער הקנייה והמכירה ללקוחות יהיה שונה משער יציג.
סוג השער | מה המשמעות? | למי זה רלוונטי? |
---|---|---|
שער קנייה | השער שבו הבנק/הצ'יינג' קונה ממך מט"ח | אם אתה מוכר מט"ח (למשל, מחזיר דולרים לשקלים) |
שער מכירה | השער שבו הבנק/הצ'יינג' מוכר לך מט"ח | אם אתה קונה מט"ח (למשל, קונה דולרים לשימוש בחו"ל) |
שער יציג אינו נקבע באופן שרירותי, אלא מושפע ממגוון כוחות הפועלים בשוק המט”ח. אלו הם הגורמים המרכזיים:
גורמים כלכליים:
אירועים פוליטיים:
היצע וביקוש:
כמו בכל שוק, גם בשוק המט”ח פועל חוק ההיצע והביקוש. כאשר יש ביקוש גבוה למטבע מסוים, ערכו עולה. כאשר יש היצע גבוה, ערכו יורד. הביקוש וההיצע מושפעים מגורמים רבים, כמו למשל פעילות סחר חוץ, השקעות זרות, וספקולציות של סוחרים.
שער יציג משפיע על הכלכלה במגוון דרכים:
שער חליפין גבוה:
שער חליפין נמוך:
חברות העוסקות בהעברות כספים לחו”ל משתמשות בשער יציג כבסיס לחישוב עמלות. לרוב, הן גובות עמלה משער זה, ולכן חשוב לבדוק את השער המציע על ידי החברה מול שער יציג.
כיצד זה משפיע על מי שמעביר כספים במט”ח?
שער חליפין פחות נוח – כאשר אתם מבצעים העברה או המרה של מט”ח, השער שבו תתבצע העסקה לא יהיה בדיוק שער יציג, אלא שער שכולל את המרווח של החברה. המשמעות היא שתקבלו פחות מהמטבע הזר או תשלמו יותר במטבע המקומי.
בנוסף למרווח משער יציג, חברות עשויות לגבות עמלות נוספות עבור שירותים כמו עמלת העברה, עמלת טיפול, או עמלות עבור סוגים מסוימים של העברות (למשל, העברות דחופות).
מה חשוב לשים לב?
לפני ביצוע העברה, חשוב להשוות את השערים שמציעות חברות שונות. שימו לב לא רק לשער המוצהר, אלא גם למרווח משער יציג ולעמלות נוספות. ודאו שהחברה שקופה לגבי העמלות שהיא גובה. בקשו פירוט של כל העמלות הכרוכות בהעברה.
שימו לב לסוג ההעברה שאתם מבצעים. העברות דחופות עשויות להיות כרוכות בעמלות גבוהות יותר. לעיתים, חברות גובות עמלות שונות בהתאם לסכום ההעברה.
שערי חליפין של מטבעות נסחרים פופולריים, כגון דולר או אירו, עשויים להיות תחרותיים יותר מאשר שערי חליפין של מטבעות פחות נסחרים.
*כל הסתמכות על המידע בכתבה הינו באחריות המשתמש/ת בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי ו/או ייעוץ פיננסי או כל ייעוץ אחר. נדרשת זהירות בהסתמכות על המידע והנתונים המוצגים בו. האתר איננו נושא באחריות על המידע המוצג בו והאחריות הינה על המשתמש/ת.