
הדולר בצניחה חופשית: מה עובר על המטבע האמריקאי ואיך שורדים את התנודתיות?
אתם מתכננים חופשה משפחתית בארה"ב או נגיד צריכים לבצע המרה לתשלום לדירה שקנינו בחו"ל בדולר/יורו. השער עומד על 3.00 ש"ח. אנחנו בודקים את הגרף של המטבע, קוראים כמה פוסטים "מומחים", נכנסים ל"כלכליסט", "גלובוס", בודקים ומנסים לנחש מה יהיה. הנגיד יוריד את הריבית? המלחמה תמשיך?
אחרי כל אלו לבסוף מקבלים החלטה: "אני אחכה שהשער ירד ל-2.95 ואז אקנה".
שבוע עובר, הדולר דווקא מטפס ל-3.05. העצבים מגיעים, ואנחנו כבר מקבלים החלטה "להעניש" את השוק וממשיכים לחכות. שהתשלום עוד רגע צריך לצאת השער כבר מתקרב ל-3.10. וככה קורה שאנחנו דווקא נמצאים במצב של לחץ בזמן ורוכשים בלית ברירה בשער הגבוה ביותר של החודש.
מדוע הניסיון לתזמן את השוק (Market Timing) כמעט תמיד נכשל, ומהי השיטה הפשוטה שתחסוך לכם כסף ובאמת תעזור לכם לקנות בזמן הטוב ביותר?
בכלכלה התנהגותית קוראים לזה "הטיית העיגון" (Anchoring). ברגע שראינו את הדולר בשער מסוים, המוח שלנו ננעל עליו כ"מחיר המוצדק". כל שער שגבוה ממנו נתפס כהפסד או כרכישה בשער לא אטרקטיבי.
לכך מתווספת אשליית השליטה: התחושה שאם נקרא מספיק כותרות, נבין לאן הרוח נושבת. המציאות? שוק המט"ח הוא השוק הנזיל והתנודתי ביותר בעולם. הוא מושפע בו-זמנית מריביות של בנק ישראל והפד, מאירועים גיאופוליטיים, ומפעילות של גופים מוסדיים שמגדרים השקעות. בין לבין יש כאן הייטק שאחראי על פעילות ענפה בעולם המט"ח, וכל אלו משפיעים רבות על נזילות המט"ח בישראל.
תוסיפו לכך את הלחץ של ארה"ב להוריד את שער הדולר בעולם, ותקבלו סערה משולמת שיכולה להוביל את הדולר עד לשער 2.80, שער שלא נראה כאן עשרות שנים.
שמסתכלים שנה אחורה אפשר לראות כמה שוק המט"ח לא מהווה יציבות כלשהי, בטח השקל הישראלי, שנמצא במצב של שלוש שנים של מלחמות.
אם אנליסטים בוול סטריט מפספסים פעם אחר פעם בשוק ההון, הסיכוי של הצרכן הממוצע לקלוע בול ל"תחתית" שואף לאפס.
כשמנסים לתזמן את השער, בדרך כלל רבים על אגורות בודדות. בואו נראה מה המשמעות האמיתית במספרים:
| סכום להמרה | רווח מחיסכון של 3 אגורות | נזק מזינוק של 15 אגורות |
| $2,000 (תשלום קטן) | 60 ₪ | 300 ₪ |
| $10,000 (חופשה) | 300 ₪ | 1,500 ₪ |
| $50,000 (תשלום דירה) | 1,500 ₪ | 7,500 ₪ |
המתנה מורטת עצבים בשביל לחסוך כמה שקלים בודדים עלולה להסתיים בהפסד כספי מיותר, קל וחומר כשמגיעים לרגע האמת בלחץ.
הפתרון: שיטת המיצוע (DCA) אם אי אפשר לתזמן את השוק, מה כן עושים? משתמשים באסטרטגיה של גדולי המשקיעים Dollar-Cost Averaging. במקום להמיר את כל הסכום בפעימה אחת, מחלקים את הרכישה לחלקים קבועים לאורך זמן.
אם אתם צריכים $3,000 לטיסה בעוד שלושה חודשים, אל תחכו. קבעו חוק ברזל: בכל סוף חודש קונים $1,000. התוצאה: אתם מקבלים שער ממוצע שמאזן את התנודות ומנטרלים את הלחץ הפסיכולוגי. השיטה הזו לא חפה מטעויות, שכן ברגע הקניה הכסף בעצם נשחק כי הוא נמצא במזומן. מה אפשר לעשות? להשקיע בנכס עם סיכון נמוך-מאוד, שנקוב במטבע זר, וככה לשמור על ערך הכסף.
סיכום ודעה אישית
קשה עד בלתי אפשרי לצפות את שערי המט"ח, לכן חברות ועסקים עם מנהל כספים שרוצים לצפות פני עתיד ישתמשו בכלים שיש בשוק המט"ח כמו למשל באמצעות עסקאות פוורד וגידורים.
לאנשים פרטים, בדרך כלל אין צורך להשתמש בכלים הללו כי סכומי ההמרה שהם זקוקים להם יחסית נמוכים. אבל האם הכלים הללו לא יכולים לעזור גם להם? הם יכולים להיות אדירים ולחסוך לא מעט כסף לאנשים שידעו להשתמש בהם, בוודאי בהמרות גדולות.
היסטורית שאנחנו רואים את שער הדולר נמצא בטרטוריה כל כך נמוכה, ואנחנו עתידים לרכוש דולרים, כנראה ששווה לתפוס את הזדמנות.
*כל הסתמכות על המידע בכתבה הינו באחריות המשתמש/ת בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי ו/או ייעוץ פיננסי או כל ייעוץ אחר. נדרשת זהירות בהסתמכות על המידע והנתונים המוצגים בו. האתר איננו נושא באחריות על המידע המוצג בו והאחריות הינה על המשתמש/ת.

הדולר בצניחה חופשית: מה עובר על המטבע האמריקאי ואיך שורדים את התנודתיות?

SEPA מול SWIFT: מה ההבדל, מה יותר זול ואיך לבחור נכון

המדריך למשקיע: כך מעבירים כסף לנדל"ן בדובאי בלי "להיתקע" בבנק


